#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שא. שטר שיש בו ריבית 1) האם גובה את הקרן מבני חורין או ממשועבדים 2) מדוע אינו נפסל מטעם שהעדים עוברים על לא תשימון? 	"כתבו התוס' (ד""ה שטר):1) לר""מ לריב""ם אינו גובה ממשועבדים אבל מבני חורין גובה. ולרבנן גובה מזה ומזה. ולתוס' נראה שר""מ קונס שאינו גובה אפילו מבני חורין ואפילו יש עדים אחרים או שחייב מודה. ורבנן לא קנסו כלל וגובה אפילו ממשועבדים <sup>רד</sup>.2) דאיירי הכא בריבית דרבנן ולא מיפסלו באיסור דרבנן כיון שאין מרויחים כלום. אי נמי אפילו בריבית דאורייתא יש להכשיר דשמא לא תשימון לאינשי במלוה משמע להו ולא בעדים <sup>רה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רד.  והרשב""א הביא יש מפרשים שלר""מ אינו גובה כלל ולרבנן גובה רק מבני חורין, ולא מכח השטר אלא כשחייב מודה או בעדים אחרים המעידים על אותו מלוה על פה.
<br>רה.  והרשב""א תירץ עוד דבעי הכרזה כפסולים דרבנן ומיירי דלא אכרזי. ובשם הרמב""ן כתב דהכא בשטר שאין הריבית מפורשת בו ולא ידעו העדים באותה ריבית אלא שבאו שנים ואמרו כתב ידם הוא זה, אבל ריבית היתה שם כך וכך, א""נ שאין כתב ידם יוצא ממקום אחר ואמרו הם עצמם כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו מחמת נפשות.</span>"	"ב""מ תוס' עב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שב. מה פירוש לוין על שער שבשוק והאם מותר בכל אופן? 	"רש""י כתב אני שמעתי ללוות מעות ע""מ שאם לא ישלם מעות עד זמן פלוני יתן לו פירות כשער של עכשיו, ובה""ג פירש ללוות סאה בסאה על סמך שער שבשוק. ופירשו התוס' (ד""ה אין) שלפירוש הבה""ג מותר דוקא שיש ללוה כל המעות א""נ מעט מעות שיכול לקנות בהם קצת פירות דאמר ר' יצחק יש לו סאה לוה עליה כמה כורים <sup>רו</sup>. ולפי""ז כתבו דלאו דוקא על שער שבשוק אלא על פירות שבשוק והביאו שכך יש גורסים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רו.  והרא""ש  (סי' סא)  חלק וכתב שאע""פ שאין לו מעות בשעת הלואה מותר שיכול הוא ליקח פירות באשראי כיון שיצא השער או ילוה מחבירו.</span>"	"ב""מ עב: ותוס' "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיג. באלו אופנים מותרת הלואת סאה בסאה? 	"1) ביש לו. ומותר להלוות עד שיבוא בני או עד שאמצא מפתח לת""ק דמתני' ולא להלל. לרב הונא יש לו סאה לוה סאה, סאתים לוה סאתים. לר' יצחק וכן תני ר' חייא אפילו יש לו סאה לוה עליה כמה כורים. כתבו התוס' (עה,א ד""ה ולית) דקי""ל כר' יצחק. וריב""ן פירש דביחד אין יכול להלות אלא כמו שיש לו ובזה אחר זה דוקא שרי, ומיהו בהא מודה ריב""ן דאפילו יתן לו ביחד ויאמר קני בזה אחר זה שרי. ולתוס' נראה דא""צ לדקדק אלא לוקח הרבה בבת אחת.2) ביצא השער. כתבו התוס' (עב,ב ד""ה אין) שלפי' הלכות גדולות לווין כשיצא השער והוא שיש לו מעות ללוה דמצי זבין בשוקא או שיש לו קצת מעות וכדר' יצחק <sup>רטו</sup>.3) כשקוצץ לו דמים, דאז אם יוקרו או יוזלו יתן דמיהם.4) דבר מועט כככר מותר והלל אוסר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רטו.  והרשב""א והרא""ש  (סי' סא)  כתבו באשראי.</span>"	"ב""מ עב: - עה. ותוס'"		
